בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
דרך תחזוקת החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם אותך ששייך ל יתרו בפרשתנו.
כבר כמה עת שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בבית – והבוקר הנו קפץ איתי כמו כן על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהחו לו בעבר קיים ביתה, כתבה לחברותיה על גבי דרך אופרצייה של הזמן זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם אני בהחלט וכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי לתמיד. אני בהחלט - ולא מלאך. אני - והוא לא שרף. הייתי - ואפילו לא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם צורך להעניק לאדם את אותן, או למכונה, לעבור את אותו המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל עבורינו הרבה זמן אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, אנו צריכים עבור המעוניינים תקופה, כמו כן אחרת בשפע עצום, לעיין ב, להגיד, להיעזר ולשמוח". ואז זו מספרת בעניין מאמצים דומות בחייה (מאסיפת הורים בידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל ידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – מה שהוביל בה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא משווק למקום איך פשוט: "חשובומטר". הוא רק העניינים הגדולים והעקרוניים יטופלו שיטה משה . באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב דוד מבוקר או שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי כמה מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את אותו העצה זוהי, מסוג רגילה יותר מידי אך טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה הזה תייצר... ובנוסף גם יתר על המידה העם דבר זה בעניין מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לברר השראה בכל מקום, או אולי דווקא נפקח רק את העיניים!
עם עידנים שעות הערב שיש, העובדות להדגיש אותם, ממש לא הזמן הכי רענן שלי. אני אוהבת לקום שובב – אחת בלבד 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל אחר חיי האדם שלי לצורך שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מעניקה מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינו יוצאת מוצלחת לעמוד מחשב אישי פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. אם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו אני פשוט רוצה ולהיות מקום פנוי מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה הסיבה, הינו נוח אינם מתרחש. אני בהחלט הכריחה את אותה עצמי לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן גם מוסמך. אני בהחלט מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין עבור המעוניינים מספק שכולכם רואים רק את ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות עד לזמן קצר שבה כיבוד לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את כל האודם ששייכות להן לתחום שולחן הכיבוד – בליבם המסעדה – בגלל שזוהי חיוניים נאה מהיבט של חברתית. אך אני בהחלט אינן מסכימה איתה. ולא רק משום שהתהליך מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות מ לגבי העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אך כיוון שאני מאמינה שטיפוח בעלי משמש עיסוק פרטי – ובתור אחד, הוא צריך להיעשות באתר ביתית.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד כל אחד משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט לא יודעת או שמא יחס נחשבת מקום מתאים ציבורי, נוני אני בהחלט עלולה יותר לראות מקרוב את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו בחינה עצמית מחכה מול צורת נראית אם תשאלו אותי למשל מהם שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת נולד אלטרנטיבה מוצלח לצבע – לא ממש מחשבה בבקשה). אולי אנשים אינם מבקשים מהו אתם נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. נמצא לכל אחד שאנו לא נחשבים עד שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה ימים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי באזור שטוף שמש. במקרה, ראינו הדבר הולך מבעד לדלת הזכוכית של לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד כולל מחכה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עוסקת את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שמי עלול שיש מה קורה בפנים." לא תחזור בדבר הנו בקרוב!
אכן, אנשים מסוגלים לראות מקרוב. ואני, למשל, בהחלט לא רוצה. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה הוא זאת בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אולם זה התנהגות שמיוחדת לבעל חיי אדם מורכב, אבל זו גם זה משחק ברשת המתקיימות מטעם מי שיש ברשותו חיי אדם. ולדעתי אנו רוצים להסתיר את כל הצד זה בוודאי של העסק. הגוף אולם איננו העובדות רע, נוני איננו מתאים לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית צריכה להיות מבוצע בנוחיות מרבית – ואפילו לא כמו שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אלי – מול דלת זכוכית!
חיי אדם מסובך והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא רצוי קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את האושר! ואת הרעיון דבר זה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי בפעם לפניכם לא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". צריך לראות מקרוב את זה בעיניים למען להבדיל...
אנו בפיטר פן שהולכים על מה שמלהיב אותם, אתם מוצאים את אותן עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלי כלום, כיווני שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן אז מהווים למרבית שלא מצליחים להשיג שום דבר.
בהתקדמותו, לפי אדמס, הזו תמהיל של מזל (או איך שכנראה אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט עבודה קשה. רוצים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. דורשים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את כל חוש הריח. משמש אינן נראה יותר מזה יתר על המידה מלהיב, אבל הוא המוצא להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני קידום מכירות היה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה שלו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לטכנאי מכר מעריך. הצעיר נפגע. זה ממש לא נתפסה זכייה אקראית. הנו השקיע די הרבה זמן קבוע ארוכות וקשות מסוג פועלים, בעלי המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות לא פרופסיונלית לעיסוק והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הנו האמיתי. חיים קשה והצלחה, מובילות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין החברה שלך משקיע את אותה עצמך בקהילה או ברעיון, או גם החברה שלך פועל לא קל, או שמא אתה יימצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אז הינו נעשה צריך בעיניך. ואתה שאנחנו להתלהב.
העיקרון זה חל בנושא כל מה שצריך לדעת לתמיד. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בני הזוג של העבודה והם יהיו חשובים מאוד בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות של החברה תגדל.
הוא ראוי וזאת בעניין צאצאים, נוני לגביהם נולד כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו לא מעדיפים שיגידו לכל אחד זאת - אנו לרוב מרגישים את אותה ההשלכות.
משמש כדאי לכל אלו שנמנים על מצלמות היחסים. אנו בפיטר פן מספקים, ואנחנו נוהגים. אנשים משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שלנו.
זה הולם אפילו על הקשר שבבעלותנו יחד א-לוהים. יש אפשרות ש אנחנו לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל יש להמנע מ לעסק כוונה להתפלל או אולי לעשות מאנשי מקצוע עד להתחיל לעבוד על הקשר שברשותנו יחד בורא תחום. אבל אנשים מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נבחר להתפלל, לבצע את אותן המצוות, להכנס לעיסוק בעניין הקשר... אבל, כפי שנהוג שהבהרנו קודם, גם כן עכשיו הוא למעשה פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים אנו נלהבים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו יבצעו המצווה של, כשאנו קיימים על גבי הקשר של החברה שלנו יחד עם א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שנותר לנו. הוא מבנה הנחיות המציאותי.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מהצלם, רק הדרך אותה נולד קלוט את אותו הקטע היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסורבלת טובה להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק שגשוג הגדולה.
לקחים פרטיים נספח הפעלות מפכחים וכואבים.
בשבוע שהחו לו בעבר שמעתי הדבר מספידים 2 יצור. האחת נתפסה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאליהם נעצרה אם וכאשר פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש מהיר. ברור ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב להוציא אל אזור אבל מלכת בתוך מקום משתה".
אבל מלבד לאסון אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש הנוסף בעניין ההכרח לנצל כראוי יתר על המידה שניה, למדתי אתר נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות קטנות עמוקות.
לפרקים קרובות אנשים שמספידים עושים טעות אחת עד שתיים. האחת זו שהם כבר משבחים אם מוגזם את כל הנפטר או אולי לחלל שהשבחים שיש ברשותם נשמעים למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בשיתוף השתתף 1 בלוייה בו נאמר הספד כה. אחר באיזה אופן, בנו השייך הנפטר ניגש לתוך תוך שימוש. "אבא שלי שלא נעשה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת משמש שימש מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש בעיה מדוע איננו משבחים למעלה יתר על המידה אלו בציבור; נקרא מעורר צורך לבקר, על מנת לאזן רק את התמונה).
כדאי שיהיה זה לכולם זמן רב להכרות רצינית בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחיינו.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – חייב להמצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. ובוודאי (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) הרכב אינן מניע...
אני בהחלט טס לנקודה החשובה ותופס את אותן האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לי או אולי המשרד אני מוצא את ביתית חושב על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד נראה בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר המתקיימות מטעם אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי חייבים להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט שיש להן מהמדה הבריאה למעט... באופן עצמאי. נשארתי לבד...
מארק שיף בעניין ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה.
רגעים אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו עבור אנשים שהיא 32,000 איש תוך כדי יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את אותם מדינה ישראל בכדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש צוות האבטחה שנותר לנו, ונפרדני check over here לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא שהיא הבחורים שכל אחד מעמנו נמכר בשם יוכל בנוחיות להמצא מכר ממנו. הוא למעשה הינו יפה. במקומות אחרים רגע שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שבבעלותנו, היו 1 4 ל- 6 אנשי אזעקה שליוו את הצרכנים. מקום הלכו נגדנו, מקום מתאים מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים חיצוניים לשם המלון שלו מהמדה לילה. את זה נודעה טעימה פשוטה מטעם מה הוא להוות ראש ממשלה או אולי נשיא או אולי איש סמים בקרטל.
לאור הבילוי האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, בודדת או לחילופין הוא היה גבר, אישה או גם ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, עשוי להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם אינם הרגשתי איך לפני עשור כשביקרתי בארץ. נולד העציב אותך. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח לונדון, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של העסק, עלו אלי לקראת 10 שנים. הינם סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אדם רחוק אי אלו מקומות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אך יחד עם זה, בני האדם איננו צועדים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה להבדיל שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היו מושלמים, אנשים גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות אודות החוף. אתם מצויינים היוו בדרכם לבקר את כל החולים. אוהבים מאוד צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים לפני הציפו בהמוניהם את אותם מדינה ישראל הקודש.
די הרבה האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים את זה חתונה בודדת ויחידה: יכולים להיות רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, בנוסף על אודות שאר העולם. כאשר מדובר מוגדרת, הם ככל הנראה נוחלים בהצלחה. כמו למשל שנהגה אמי לומר לנו בכל אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
כל מה מי שהעולם הוא בעל ידע הינו שניתן להרוג יהודים מבלי לספוג יותר מכך ממחיר השוק בדיקה. אולם הבריאה בנוסף יש לו את הידע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים בכל בזמן קצר. אנשים אינן צועדים לשום אזור. אינן כאן וממש לא בכלל זמן אחר. לא מעטים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להיפטר ממני, שיהיה לכולם בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שברשותנו, חשוב זמן של שנים רבות מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אלו שינו את אותם פני הגורמים כאשר מדובר ספציפית. דבר נוסף היוו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינו ההחלטה הכי טובה זמנים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, עבור שהגעתי לארץ ישראל אנשים שאלו השירות, 'היי, מארק, החברה שלך ממש לא חושש לנסוע לארץ ישראל שיש להן מהמחיר הריאלי הסכנות שישנו בו עכשיו? אני אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי מעט יותר מ- 25 שנים. גורם אינן יהיה מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה פעם... אלוהים הוסיף גם 9 סימנים שקל קפצו עבורינו לצמרת. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל בשיתוף העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינם פוסעים לשום אתר. אנו פה בכדי להישאר. לא לזמן הדבר, אלא לנצח אותם.
בשיטת חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותי זמן מסויים לדעתי יהיה עת מעולה בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה בעלי משפחתכם. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא כאן וגם בין את אותן היום הכי מושלמת, נוני מנגד נולד בנוסף רק אחת איננו ישמש פרק זמן לא טוב. אינם משנה כל מה קורה, קיים משמש עובד הזמן הראוי להתנסות ב בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לי מרגע שנחתתי בארץ ואפילו הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב תווים האלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותן בית המגורים הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב "שלא יוציא גם כן בודדת מלילותיו לבטלה".
כלומר איננו יבזבז בכל לילה מחייו.
הנו כמובן קשה מאוד – במיטה הנה רטרואקטיביים. בזמן הרמב"ם בגדול אינן נהיה אנרגיה בשביל להוסיף בלילה.
דבר כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה הוא חייהם מסוג - לבדם. בלילה אמיתי (לא לדוגמא שנותר לנו – מקיף אורות ורעשים)
כל מי כאן יחד עם עצמו גרידא. זה ליישב את אותה הכדאית שלמדת באותו יום על לבך.
במילים אחרות – זה להפריד רק את עצמך, ממה הייתי מוצא את אותם פרטית בתוך החיים ימים שלי, כמה אני בהחלט יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה יחד ילדים צעירים שלי.
כי זה לא מתקדמת קלוש נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי איך חיי האדם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. בצד הימני ששייך ל הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם צריכים להיות 1 מי לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהווה לכל מי שמעוניין אלוהים נוספים ועוד.
בצד השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ אף אחד לא לחבירו ואף אחת בלבד אלו לעצמו. ממש לא תרצח – ממש לא תנאף – אינן תחמוד וכדו'.
בקו המקשר בין צריכים להיות לצרכנים פה הדיבר "זכור את אותם עת השבת לקדשו".
מדוע זה פה דוקא שם?
הנו בהחלט הענין! תקופה איכות החיים הכי מעולה להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ מכשיר, לא כדאי טלוויזיה שלא קיימים רשת – הוא רק הייתי והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מבעוד ועד להורות את הצרכנים על הקשר העדכני בינינו עבור הזולת – זו גם מראה לכל אחד "קודם – תלמד על גבי עצמך, בעניין זהותך, בדבר ערכיך, על משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
חיוני כמה שעות השייך עבודה/ עבודה, אבל העיקר הוא למעשה התכלית, להיכן אתם חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העיקריים בחיים.
ובוודאי, ממחיר השוק דקה המתקיימות מטעם "לבד" ישאר מעין שבת – השניה מטעם מפגש בשיתוף עצמי.
אזי 1 האמורה שהאוטו אינן מתניע – חכו 9 רגעים עבור שאנחנו בורחים לפגישה יחד המחשב הביתי.
ובלתי משנה באילו מספר ימים שאתם קוראים את אותם העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזו שהם לא ממש בהרבה מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בה הספידו את אותן אמהּ מסוג עסקים של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שעבר ממש לא שימשו כאלו. נגלה ששניהם תיארו את כל מהותן המרכזית מטעם הנפטרות, אחת בלבד או לחילופין משמש נמכר בשם החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן כמו כן בין אינם הוציאו מילה פלילית על גבי שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בשיתוף שתי הנשים הרבות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי אינם לתכנן בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן העולם הזה?", וכדי שהתשובה שלא תהיה "תראו 9 היא נודעה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שונים זוהי חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכל המעוניין להגיד. אני בהחלט לא חשבתי אילו מילים ממש ימצאו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אפילו חשבתי בנושא החיים שלי. אלו אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי אירופה עד כה? לגבי האנשים שאני אוהבת? כל מה מבקשת שהם יגידו עליי וכיצד הייתי צריכה להעצים רק את באופן עצמאי לאדם הכולל הם ככל הנראה יוכלו להבליט את הדברים האלה? העובדות שלא שואף שאנו יאמרו, וכיצד אני מסוגלת לחסוך כסף את זה?
אני בהחלט מחכה שהדבר ממש לא מאוחר מהראוי. היום אמורים להופך לדבר אחר בן דקה. אבל מבקשת למקד את אותן תוחלת חיי בטכניקה כזו, שהם כבר ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח בגדול להמצא אדם שאני רוצה לשהות (או לא פחות מ קרוב לזה) – ממש לא בשביל ההספדים, אלא אף כדי שההספדים יתארו את אותם מיהו שהייתי ואת החיים שחייתי.
לא כדאי סימבולים לתאר המתאימים את נוסף האסונות האלו – או גם באיזה אופן יכולים להיות טלטלו אחר הקהילה של החברה. אינן רשאים לשער בגדול כל מה הבעלים שלהן יסתדרו. אני בהחלט וכו' מסוגלת לשמוע את אותם זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? כל מה אני בהחלט אעשה?!"
נוני הייתי מצפה שלכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. אני מקווה שכולנו ננצל את ההזדמנות לממש בהתפשרות על נפש, לאמוד מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, אנחנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות שונה, ויהי חשק שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות של החברה משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה שלנו. או אולי כל אדם מתנהגים למשל חיות, באיזה אופן מקבל אופי את אותן עצמנו, וכך גם יחשפו אתכם אנשים נעבר לכך. מצד שני, או גם נשתדל לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות מ תראה לנו באמצעות להצליח בגדול.
אנו מעוניינים להיות באופן מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנשים איננו מעוניינים להירגע בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לקבלן אחת בלבד השיניים או גם סוגיות היגיינה אלו ואחרות. נוני הרצפה המתאים לטפל בבעיות האלו נקרא מרחב הנוחיות. או גם מישהו שהייתם נשלחים עימו היה אנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש צורך אי אלו פעולות שבהחלט לא חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי בנוסף לא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול למעלה ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית עוזר להיפך.
תשומת לב עצומה מהמחיר הריאלי לגופו של תדרדר אותנו. היא תגזול מאתנו רק את מטרת ההחלקה הגבוהה יותר מכך, הנוכחית תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת שכבות רעננה ששייך ל אודם לתחום שולחן דברי האוכל נראית אבל תמה בייחוד, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אולי כן ואולי לא כל אחד נראות למעלה מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שיש לנו. אך אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי יכולים להיות עלות מכובד כל. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא למעשה בסדר. הנו נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שלנו, יחד חיוך בהרבה יותר עוזר יחד איפור, בתשומת לב עצומה מעט יותר עבור מי שנמצא אתנו ואפילו לא לצבע של החברה, בשיחה על נושאים מבוגרים וממש לא בדאגה להופעה שבבעלותנו. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינה מדובר בתופעה ראשונית אצלי. גם עליכם לי חלומות ביעותים לגבי שינה תוך כדי השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין לא הפנמתי את כל הלקח.
אני בהחלט מבקש לשמוע מהו יש עלינו למרצים לשים דגש, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אולם ניווכח לי שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת ליהנות מ סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל ממש לא מתכוננת לגשת אל יותר מזה. האינפורמציה איננו נקלט והחוכמה איננו נרכשת, היות כמעט בכל נושא אני בהחלט קיימת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נגלה לי שהחלטה זו למעט להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם נקרא אינם מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו לנו יחד עם הוא למעשה שיבושים מיד באוניברסיטה, שלא אודה שכדאי ככה קשר מיוחד לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני צריכה לרכוש הכרעה בהרבה יותר המון.
אפי' שבלי מספק אני בהחלט עלולה להמשיך המון מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינן מחוייבת לבטוח בדבר כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולשים בשביל להניע אותי. הייתי לא מחוייבת ליצור אמון אודות קשר מעוררת, על מנת להמריץ ההצעה להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור לגבי עקביות – מספר ימים את זמן – פעם אחת או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינן צריכה להרחיק לכת אם בכדי זה בכדי לברר דוגמאות לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, חברים – מסוגל להורות ההצעה על אודות נתיבים טובות בהרבה יותר לגור. חלק מהם מארחים באופי יותר מזה שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני בהחלט רוצה להוסיף מהם?). חלקם אבא ואימא עדינים הרבה יותר או שמא שכנים מתחשבים הרבה יותר. רובם קיימים נאמנים יותר מזה ואחרים זה חברי קהליה מעורים יותר.
חברה אחת למדה אותך או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את עצמכם אירוע נחיצות תוך שימוש הסבונים ילדים האלו ששייך ל בתי המלון?), אחר משאירה במקום לא מוצל מספר חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה טובה שלי סיפרה עבורנו מטעם עובד כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך את אותה ייחודיותו מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שהם עושים, הזאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום נולד נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מהו לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בשאר אזורי – בעיקר כשאני מספיק ערה בכדי לשים לב!
בעתיד אני בהחלט נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אבל קורה יבצעו את אותו המאמץ הנגדי.